דלג לתוכן
ארוחת בוקר נחשבת לארוחה החשובה ביותר ביום, כבר חכמי התלמוד ייחסו ל”פת שחרית” חשיבות עצומה ובתרומתה לתזונה ולבריאות הגוף. בכל העולם מכירים את חשיבות הארוחה הזאת ויש תרבויות ומדינות שעדיין מבצעים אותה בישיבה סביב שולחן ולא “על הדרך”.
למרות מגוון הדרכים לאכול אותה ושונות המטעמים המונחים אל השיש, הדלפק או השולחן, יש קונצנזוס כמעט כלל עולמי, בנוגע לשני מוצרים בסיסיים, מוזלי וגרנולה. אז בין אם מדובר על ארוחה קונטיננטאלית, ישראלית, מזרח תיכונית או אמריקאית יש מצב שתמיד נמצא אחת מהם או אפילו את שניהם.
רוב האנשים אינם מודעים לעובדה שלא מדובר על אותו המוצר ויש שונות בין מוזלי וגרנולה וההבדלים בניהם לא מעטים בכלל.
גרנולה VS מוזלי – מי יותר טעים ומה יותר בריא?
מוזלי
את המוזלי המציא רופא שוויצרי בשם מקסימיליאן בירכר-בנר במרפאת הבריאות שלו. הוא כינה אותה “מנת הדיאטה של תפוחים” או “אפפל דיאט ספייז”. השם מוזלי הופיע מאוחר יותר כווריאציה שוויצרית-גרמנית של המילה הגרמנית “müs” שמשמעותה דייסה או מחית.
מטרת ההמצאה של דר’ בירכר-בנר לא היתה עבור ארוחת בוקר אלא למטרות טיפוליות. הוא שילב כמות קטנה של פתיתי שיבולת שועל ומים עם תפוחים קצוצים דק, מיץ לימון, חלב מרוכז או שמנת, דבש ואגוזים קצוצים, תערובת שהוכיחה שיפור בבריאות המטופלים. הרופא גרס כי ניתן להקל על חלק גדול מהמחלות שחוו מטופליו באמצעות תזונה איכותית והצליח לרפא ולמנוע מחלות באמצעות תזונה עשירה בדגנים גולמיים, פירות וירקות, ועם פעילות גופנית מתונה.
המוזלי הראשון בייצור המוני הוצג בשנת 1959 על ידי חברת סומלון AG (כיום ביו-פמיליה AG), חברה שוויצרית שהתחילה את דרכה עם מוזלי. סומלון AG השתמשה במתכון של ד”ר בירכר-בנר כדי ליצור ביו-בירשרמולי, “האוכל הבריא לכל המשפחה”.
אם כן, מוזלי הינה תערובת דגנים טבעיים, שיבולת שועל, פירות יבשים ואגוזים במצבם הגולמי, ללא קליה.
גרנולה
הגרנולה אף היא תערובת דגנים כאשר בסיסה הוא שיבולת שועל, פירות ואגוזים ואף היא הומצאה ע”י רופא בארה”ב, דר’ ג’יימס כלב ג’קסון, ההבדל המהותי בין שתי התערובות היא המרקם. הגרנולה פריכה מאחר שהיא עוברת תהליך קלייה בעוד המוזלי נותר רך. ההיסטוריה של הגרנולה אמנם התחילה כסוג של תוסף מזון אך לא תפסה תאוצה רבה בארה”ב ומי שנתן את לה את הבוסט להיות פופולרית היו ילדי הפרחים של שנות ה – 60. הסיבה היתה שהם חיפשו מאכלים בעלי טעם ומרקם קרובים לטבע, יבשים הנשמרים לאורך זמן וניתן לרכוש אותם במארזים השומרים מפני כניסת לחות ומעניקים אנרגיה לטווח ארוך.
דרך ארוכה עשתה הגרנולה מימיה הגולמיים ועד ימינו, כך שכיום ניתן למצוא סוגי גרנולה שונים ומגוונים, חטיפים ותערובות ייחודיות. מה שנותר זהה הוא פריכות הדגנים והקראנצ’יות שלהם. הקלייה או האפייה מתבצעות בתוספת שמן וברוב המקרים גם מוסיפים סוג של ממתיק, דבש, סילאן, סוכר חום, סירופ מייפל וכד’
מגוון הגרנולות כולל שילוב של דגנים עם אין ספור תוספות, החל ממגוון פירות יבשים, צימוקים, חמוציות, תמרים, בוטנים, אגוזי לוז, שקדים ופקאן, שבבי קוקוס, עם קינמון או בתוספת מפנקת במיוחד של חלבה או שוקולד. את הגרנולה בדרך כלל אוכלים כתוספת מעל פירות טריים חתוכים, עם יוגורט ומעט דבש או בתוספת של שמנת או חלב.
על פניו מדובר באותו מוצר ולכן רבים מתבלבלים, אבל למעשה ישנם שני הבדלים מהותיים שהבחירה בדרך כלל מתבססת עליהם. טעם וערך קלורי. מבחינת הטעם ללא ספק הגרנולה לוקחת בגדול, אמנם שני המוצרים עשויים ממרכיבים זהים כגון שיבולת שועל, סובין, מגוון פירות יבשים, אגוזים וזרעים, בעת הכנת הגרנולה הדגנים עוברים קלייה בשמן (נו אז ברור שיותר טעים) לייצר את הפריכות ופעמים רבות מוסיפים גם ממתיק.
אם שמים דגש על בריאות וספירה של קלוריות, אז ברור שהמוזלי עומד בראש סדר העדיפויות, את השיבולת שועל אופים ולא קולים לכן אין תוספת של שמן או ממתיקים, את המוזלי ניתן להגיש בשתי צורות, קר או חם כדייסה.
אפשר לרכוש את מגוון סוג הגרנולה או המוזלי בחנות הבית של ‘הקולה מרקט’ ואפשר גם להכין לבד, ממוצרים איכותיים שגם אותם ניתן למצוא כאן.
מתכון לגרנולה ביתית מופלאה!
מצרכים:
- 2 כפות סירופ מייפל אמיתי, סילאן או דבש
- 2 כפות שמן קוקוס מומס או שמן זית
- קורט מלח ים משובח (בערך 1/8 כפית)
- 2 כוסות שיבולת שועל גולמית
- כוס אגוזים טבעיים קצוצים (קשיו, פקאן, אגוזי מלך, שקדים פרוסים)
- ¼ כוס זרעי דלעת טבעיים
- 2 כפות זרעי חמניות טבעיים
- ½ כוס פירות יבשים לא ממותקים קצוצים (חמוציות, צימוקים, תמרים)
אופן הכנה:
- לחמם תנור ל – 180 מעלות
- בקערה לערבב היטב את השמן, מייפל או דבש, תמצית וניל, ומלח
- להוסיף לקערה את כל הרכיבים היבשים ולערבב היטב (מומלץ לערבב עם הידיים)
- לרפד תבנית אפיה בדף אפייה
- להניח שכבה דקה על התבנית ולאפות בין 10-12 דקות עד לקלייה קלה מאוד.
- מצננים 10-15 דקות לפני ההגשה או האחסון.
